מרום דגנית ואח' נ' הנהלה להסדרים במגזר החקלאי בע"מ ואח'

פסק דין

עניינה של התובענה שלפנינו הוא בטענת התובעת לפיה דין פיטוריה להתבטל. עיקר טענות התובעת נוגעות להתנכלות ולהפלייתה מחמת היותה אשה ואם. הנתבעים דוחים את טענות התובעת וטוענים כי התובעת פוטרה משיקולים עניינים.

מבוא ומסגרת הדיון

ההליכים הזמניים

קדמה לתובענה זו תובענה קודמת בפני כבוד השופט לובוצקי אליה נתייחס בהמשך. התובענה הנוכחית נפתחה ביום 28.10.2008 בבקשה לסעדים זמניים (בש"א 5148/08, להלן – הבקשה לסעדים זמניים), במסגרתה התבקש בית הדין להצהיר כי פיטורי התובעת – שהיו מיידיים והודע לה עליהם ביום 22.10.08, בטלים. כמו כן ביקשה התובעת לחייב את הנתבעים – המנהלה להסדרים במגזר החקלאי (להלן – הנתבעת) ומר חיים בהומי - מנכ"ל הנתבעת (להלן – הנתבע) – להמשיך ולהעסיק את התובעת באותם התנאים בהם הועסקה עד לאותו מועד. עוד באותו היום נדחתה הבקשה למתן סעדים במעמד צד אחד ונקבע דיון במעמד הצדדים ליום 13.11.2008.

ביום 30.10.2008 הגישה התובעת בקשה לעיון חוזר ולמתן סעד ארעי, בין היתר, עקב שינוי נסיבות (בש"א 5195/08, להלן – הבקשה לעיון חוזר) ובה התבקש בית הדין להורות למשיבים להימנע מפגיעה בתנאי עבודתה ובזכויותיה בתקופת ההודעה המוקדמת עד להכרעה בבקשה לסעדים זמניים ובכלל זה השארת הטלפון הנייד והרכב לשימוש התובעת, חיבור מחדש של הדלקן המותקן ברכב הצמוד ואי ביטול ביטוח הרכב. באותו מועד ניתנה ההחלטה הבאה: "לאחר עיון בבקשה הנוגעת לרכב, לדלקן ולפלאפון אני מורה כי תנאים אלה ימשיכו להיות למבקשת כפי שהיו ערב פיטוריה וזאת עד למתן החלטה אחרת בדיון במעמד הצדדים...". עוד הוחלט על הקדמת הדיון בבקשה ליום 9.11.2008.

ביום 9.11.2008 התקיים דיון לפנינו במהלכו נחקרו מטעם התובעת: התובעת בעצמה ומטעם הנתבעים: כבוד השופטת בדימוס גב' שולמית ולנשטיין – יו"ר דירקטוריון הנתבעת בשנים 1993 - 2005 ויו"ר הועדה למינוי משקמים משנת 1992, הנתבע וגב' ענת גלילי – מנהלת חשבונות בנתבעת (להלן – גב' גלילי). לאחר שהוגשו סיכומי הצדדים, ניתנה ביום 8.12.2008 החלטה הדוחה את הבקשות לסעדים זמניים ולעיון חוזר. עוד נקבע בהחלטה כי יש לברר את התיק העיקרי בלוח זמנים מהיר (להלן – ההחלטה בהליכים הזמניים).

במאמר מוסגר נציין, כי שדולת הנשים בישראל (להלן – השדולה) הגישה ביום 2.11.2008 בקשה להצטרף כמבקשת נוספת לבקשה לסעדים זמניים. בקשת השדולה נדחתה בפתח הדיון מן הטעם ש"...לכאורה מדובר בתיק עובדתי ולפיכך צירופה עלול לסרבל את הדיון בסעד הזמני...".

ביום 16.12.2008 הגישה הנתבעת "בקשה דחופה למתן צו עשה" ובה התבקש בית הדין להורות לתובעת להשיב את הרכב והטלפון הנייד שברשותה בשל ההחלטה בהליכים הזמניים.

ביום 4.1.2009 התקיים דיון בבקשה שבו הוסכם כי הנתבעת רשאית לקחת את הרכב מחניית התובעת וכי הטלפון הנייד יושב למשרדי הנתבעת עד ליום 7.1.2009. עוד הוסכם כי התובעת תהיה רשאית לתקן את כתב התביעה לגבי שווי השימוש ברכב ובטלפון הנייד בתקופת ההודעה המוקדמת וכי כימות רכיבים אלה יתבצע במסגרת תצהיר התביעה. מנגד הודיעה הנתבעת כי לאחר שיושבו הרכב והטלפון הנייד תוגש לבית הדין הודעה על מחיקת הבקשה הדחופה למתן צו עשה וכי תוגש מטעמה הודעת קיזוז מפורטת במסגרת כתב ההגנה. עוד הסכימו הצדדים כי ההוצאות בגין הבקשה הדחופה למתן צו עשה תילקחנה בחשבון במסגרת התיק העיקרי (עמ' 2 לפרו' ש' 7 – 9). ביום 1.2.2009 נמחקה הבקשה למתן צו עשה בהתאם להודעת הנתבעת.

ההליך העיקרי

בין לבין, ביום 2.11.2008 נפתח התיק העיקרי בהגשת כתב תביעה. בכתב התביעה נתבעו אותם הסעדים שהתבקשו במסגרת הבקשה לסעדים זמניים, קרי – ביטול הפיטורים והמשך העסקתה של התובעת באותם תנאי עבודה. לחלופין נתבעו סעדים כספיים עקב פיטורי התובעת (פיצויים על עצם הפיטורים בשיעור של 36 משכורות; דמי הבראה, ביגוד, ימי חופשה, הפרשות לקרן השתלמות ולביטוח מנהלים בגין שנת עבודה נוספת; תשלום שכר לימוד; פדיון של ימי חופשה שנצברו לזכות התובעת; תשלום הערך הריאלי של שימוש ברכב הנתבעת; פיצויי פיטורים בשיעור 150%; הודעה מוקדמת; פיצויים ללא הוכחת נזק; פיצויים בגין נזקים לא ממוניים). כתב הגנה מטעם הנתבעים הוגש ביום 1.1.2009.

ביום 15.1.2009 הגישה התובעת "בקשה לגילוי מסמכים מיוחדים" (בש"א 2228/09). במסגרת הבקשה התבקש גילוי של 26 מסמכים שונים (יומן העבודה של הנתבע; פרוטוקולים שונים; פניות שונות מצד הנתבע; מסמכים הנוגעים לעובדים בכירים בנתבעת; חוזי שכירות שונים; תיקו הרפואי של הנתבע ועוד). ביום 29.1.2009 הגישו המשיבים תגובה לבקשה. תשובה לתגובה הוגשה ביום 8.2.2009. ביום 16.2.2009 ניתנה החלטה המורה על גילוי מספר מועט של מסמכים מתוך המסמכים שפורטו בבקשה. הנתבעים מילאו אחר ההחלטה והגישו ביום 22.2.2009 תצהיר גילוי מסמכים ספציפי של מר עזרא עופר – סמנכ"ל כספים ומנהל בנתבעת (להלן – מר עזרא).

כמו כן, ביום 19.1.2009 הגישה התובעת "בקשה להצגת שאלונים" לנתבע, למר עזרא, לגב' גלילי, לשופטת בדימוס גב' ולנשטיין ולעו"ד אמיר לוי – יו"ר דירקטוריון הנתבעת (בש"א 2310/09). ביום 29.1.2009 הגישו הנתבעים תגובתם לבקשה. ביום 8.2.2009 הוגשה תשובת התובעת. החלטה בדבר דחיית הבקשה ניתנה ביום 12.2.2009.

ביום 18.2.2009 הגישו הנתבעים בקשה למחיקת הנתבע 2 ו/או לסילוק על הסף של התביעה כלפיו (בש"א 2969/09). התובעת הגישה תגובתה ביום 8.3.2009. הנתבעים השיבו ביום 26.3.2009. ביום 27.4.2009 ניתנה ההחלטה הבאה:

"לאחר עיון בבקשה ובתגובות נראה לבית הדין כי הדרך הנכונה במקרה זה, בשים לב ללוח הזמנים שקצוב לניהול התובענה, היא להכריע בבקשה ביחד עם התיק העיקרי. נציין רק זאת:

סעיפי הטלת האחריות האישית מכוח סעיף 15 לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 ומכח סעיף 16 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 ענינם הליכים פליליים ולא אזרחיים.

לכאורה, נוכח הוראת סעיף 2(ב) לחוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות לפגיעה בטוהר המידות או המינהל התקין), התשנ"ז-1997 עשויה לקום עילת תביעה אישית כנגד הנתבע. לענין זה אין צורך בתיקון כתב התביעה במיוחד משעילה זו (לפחות השתמעותה) הועלתה במסגרת הבקשה לסעדים זמניים".

ביום 8.6.2009 התקיים דיון קד"מ בתיק. במסגרת הדיון נדונו גם שתי בקשות שהוגשו ע"י הצדדים: האחת, בקשת התובעת מיום 31.3.2009 לזימון שמונה עדים למתן עדות וזאת בנוסף לשלושה עדי התובעת שתצהיר עדות ראשית מטעמם הוגש באותו מועד. השנייה, בקשת הנתבעים "למחיקת סעיפים מתצהיר התובעת מחמת הרחבת חזית ואי תשלום אגרה". במהלך הדיון בבקשה למחיקת סעיפים הושגה הסכמה רק לעניין סעיף 230א' לתצהיר התובעת שעניינו פיצוי לפי חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או המנהל התקין), התשנ"ז-1997. על פי ההסכמה נמחק סעיף זה והסעד בגין פיטורים שלא כדין המפורט בסעיף 230ה' ייחשב כולל בתוכו גם את הסעד של פיטורים לפי חוק הגנה על עובדים.

ביום 9.6.2009 ניתנה החלטה בבקשות, כדלקמן: